סיוע הומניטרי לילדים

יולי 24, 2020 חידושים

מי שיש לו ילדים מבוגרים, כאלו שכבר לכאורה עזבו את הבית, אבל לא לגמרי עצמאים, לעיתים
מרגיש כאילו הוא עובד באו"ם. אמנם הילדים הם עצמאיים, שוכרים דירה בעצמם, חיים מחוץ לבית,
אבל עדיין תלויים בסיוע החוץ מההורים. אנחנו קוראים לזה סיוע הומניטרי לילדים. בדרך כלל הסיוע
כולל משלוחי מזון, תרופות (אם הם חולים חס ושלום), ביגוד חם ושמיכות (במידה ושכחו לקחת
מהבית), והכי חשוב, משהו שאי אפשר לחיות בלעדיו סיוע חירום קוסמטי. מדובר במוצרי שיער,
ומוצרים אחרים שיקר לקנות לבד. זה לא שהם עוזבים את הבית בסוף השבוע בידיים ריקות, הם
מגיעים למטבח מצוידים בעגלת קניות ומרוקנים את המקרר מכל המאכלים הכי טעימים, מבצעים
סריקה מהירה בארון השימורים לבדוק שחס ושלום לא נשכחה שם בטעות איזה קופסת שימורים
מעניינת. הם אוהבים בעיקר את מה שנשאר ממנו רק קופסא אחת. חוויית קניות אולטימטיבית.
אחרי שהם כבר חוזרים לדירותיהם, מספיק טלפון קצר וערמומי, וכבר מתחיל להתארגן לו סיוע
הומניטרי בין לאומי. אם היה להם קר בלילה השמיכות בדרך, אם האוכל לא היה להם טעים, כבר
נארזות קופסאות פלסטיק מלאות כל טוב. הם הרי מומחים מגיל צעיר ללחוץ על הכפתורים הנכונים.
אחרי שהסיוע ההומניטרי, ארוז ומוכן בקופסאות, צריך למצוא דרך לשלוח אותו, היום בעידן
האינטרנט לא צריך לשלוח מטוסי הרקולס, יש פתרונות פשוטים וזולים, ישנם עשרות אתרי טרמפים
שבהם אפשר לשכור הובלה בעלות מינימלית. דרך אגב אני די משוכנע שרוב האנשים שרשומים
באתרים הללו הם הורים ששולחים סיוע לילדים. לאחר שהמשלוח נאסף ובדרכו ליעד ממשיכים ההורים במעקב צמוד אחריו, לפעמים הילדים לא נמצאים בבית כשהמשלוח מגיע, כמובן שגם כאן ההורים מתפעלים את האירוע מתוך החפ"ק הביתי.
בסדרה קצרה של טלפונים לכל השכנים של הילדים ימצא במהרה הפתרון. אחרי שהמשלוח נמצא בידיו של הנזקק התורן, מתקבלת בוואטסאפ הודעת תודה נרגשת , המסתיימת במילים : "אבל באמת לא היה צורך". לא קל להיות עובד במחלקה ההומניטרית של האו"ם. בסוף אנחנו נרגעים, הכל בסדר אפשר לפרק את החפ"ק, להוריד כוננות לדרגה רגילה, ולישון בשקט עד לאירוע הבא שיגיע בקרוב.