עושים סדר

ליל הסדר מתקרב וכולם מתכוננים. בין קניות, ניקיונות, סידורים ואיחולי "חג שמח", חשוב לעצור לרגע ולתהות על משמעותו הפנימית והעמוקה של החג האביבי. חג של יציאה מעבדות אל חירות, של בנייה מחודשת, ניקיון פנימי, פריחה ושינוי חיובי.

הפסח מביא עמו רוחות של שינוי ולא רק במזג האוויר. האנרגיה החגיגית שמחברת את כולנו סביב שולחן החג מפגישה את משפחות ישראל סביב הרעיון של יציאה אל חירות ושחרור מעבדות. הנושא הזה רלוונטי יותר מתמיד לחיים שלנו שרובם מוקדשים למרדף אחר מילוי הרצונות והצרכים שלנו. כל אחד ואחת מאתנו עבדים לרצון ליהנות הטבוע בנו ומנהל אותנו מתוך תת המודע שלנו. אותו מלך פנימי שמורה לנו לרוץ ולהשיג עבורו עוד ועוד תענוגים. בלי לשים לב, כולנו עובדים אצלו ולא מכירים אפשרות אחרת.

טוב לנו לעבוד אצל אותו מלך פנימי שמכוון אותנו להנאת עצמנו בכל רגע, נקרא לו פרעה. הבעיה מתחילה כשזה בא על חשבון האחרים. אם אנחנו נהנים ללא התחשבות בסביבה, הזולת ניזוק. ליהנות זה טוב, ליהנות ולפגוע באחר תוך כדי- זה רע. עלינו להפנים את העובדה שאנחנו משפיעים זה על זה, לטוב ולרע. לכל מעשה, פעולה ומחשבה שלנו, ישנה בהכרח השפעה על הסביבה. אם נפעל בהתחשבות עם העובדה הזו נוכל להגיע לחיים מאושרים ומלאים באמת. כאשר אנו פועלים כאילו רק כל אחד מאתנו קיים בעולם ואין עוד מלבדנו, מתחילות הבעיות.

האגו שלנו, הפרעה, שמצווה עלינו להרגיש ולהתחשב בעצמנו בלבד, מביא אותנו בסופו של דבר לתחושת סבל וחוסר אונים. אנחנו כבר לא מצליחים למלא אותו בתענוג והחברה שבה אנו חיים נפגעת כתוצאה ממלכותו. אוסף של אגואיסטים שמנסים ליהנות זה על חשבון זה מוביל להרס חברתי. הפרעה אינו יודע שובע וכל מנת תענוג שהוא מקבל רק מכפילה את תאבונו פי שניים.

כדי ליצור חברה מתוקנת בעלת ערכים כמו נתינה, התחשבות ואכפתיות הדדית, יש לשנות את כל מערכות החינוך, התרבות ואת כלי התקשורת שמזינים ומכוונים את כולנו. זאת תהיה יציאת מצריים שלנו, יציאה מהאגו אל אהבת הזולת ואל חיי חופש מלאים בנחת, שמחה ואהבת אמת.