שיתוף פעולה גלובלי

שיתוף פעולהכל האיומים על קיום האנושות יכולים להיעלם רק על-ידי שיתוף פעולה גלובאלי. בין היתר, באמצעות מימוש ההנחיות לשיתוף הפעולה שחייב להציג האו"ם. זוהי השפעה מלמטה. והמקובלים פועלים מלמעלה,  על ידי ההשפעה על השורש.

אז כיצד אוכל להביע עצמי, בנקודה שאם בה אחפש ואתאמץ למען תחילת התפתחות העולם והאנושות החדשה אכן הדבר יועיל ויצליח?

אם האדם מגיע אל בני ברוך, הוא מתחיל ללמוד לאחר זמן מה, ומתחיל גם קצת להרגיש, חוסר אונים, שכל חייו אינם בשליטתו ואינם שווים, לעיתים נמצא יותר במצבים של קבלת המציאות כפי שהיא ולעיתים מחפש אמצעים לשינוי, אך מה שתמיד צריך לגבור ולגבור זה כמה משקיע בזולת, כמה אינו עושה רק חשבון לעצמו, כמה צריך את כל המחשבות השליליות להפוך חיובי, זאת אומרת, כמה שיותר ויותר יתחזק בקשר שלו עם האנושות. כדאי לאדם שלא יתייגע כמו טבח המכין תבשיל ויכול בכל פעם להוסיף גרגירי טעם מסוים או להוסיף בזמן הבישול. אלא צריך לומר לעצמו שידע כי תגובה מיידית אולי לא יראה, תשובה מהירה אולי לא תתגלה, אלא מאמצים הם הקובעים, היגיעה עצמה היא הקובעת את סוף התהליך, ומה המוביל את התהליך להצלחתו ולהגעת האנושות לשינוי תהליכי חשיבה על שאר המדינות? התחשבות באזרחים בכל העולם? קבלת החלטות על בסיס התחשבותי ולא אגואיסטי? ועוד הרבה הרבה מאלו ויותר? הוא רק דבר אחד, ערבות בין כל העמים, שכולנו בעצם אדם אחד ולא כפי שמחמשת החושים נראה כי לאדם שבפרו ולגברת באקוודור אין לי כל קשר, ולילד בטנזניה הרחוקה ולנער שבסופיה ולגבר באיזמיר לי אין איתם כל קשר, 

אלא כולנו, לא רק בני ברוך, אלא כל האנושות היא אדם אחד, הצריך לדאוג לעצמו בצורה מושלמת, ולא מעדיף חלק זה או אחר משלמות הגוף כולו, וכך האנושות החדשה צריכה לבצע ולעשות, לעבור לתדר חשיבה שונה, אחר, בעל תבונה כללית ולא נקודתית המאפשרת לכל אחד את ההזדמנות לפרוץ אל האיכפתיות הכללית שמעל המחשבה על האני. אז אולי במעשה פשוט אחד, שכל אחד יעשה למען השינוי,  פנימית וחינוכית, כך נתעלה מעל ההפרעות והקשיים וכל הדרכים הלא נעימות בהן האנושות פוסעת, ונגביר היכולת לחיבור וקרוב הלבבות ומתן חופש אמיתי לכולם, לא רק ליחידי סגולה המשתכנים להם במקומות מאוד מיוחדים בעולם, אלא בעולם כולו ממש.